פוסט ביום שני, חוזה בעוד חודש.
דנה כתבה שהיא מחפשת BD ראשון לעסק חדש בפינטק. בתוך 72 שעות היו שני קפה קבועים ביומן - ובחודש שאחרי, BD חדש בצוות וגיוס Seed של 1.2M$ סגור.
לפעמים זה פוסט אחד שמשנה הכל. לפעמים זה קפה ביום רביעי. תמיד זה עבד כי מישהו פה החליט להיענות.
דנה כתבה שהיא מחפשת BD ראשון לעסק חדש בפינטק. בתוך 72 שעות היו שני קפה קבועים ביומן - ובחודש שאחרי, BD חדש בצוות וגיוס Seed של 1.2M$ סגור.
הדבר שאני הכי אוהבת פה זה שכשבקשתי עזרה - קיבלתי. בלי שיפוט. בלי הקטנה. רק כתף.
פוסט קצר במסע. לא יותר מ-200 תווים. מה את בונה, מה היית רוצה - שיתוף, חיבור, או רק עין נוספת. בלי deck של 40 שקפים.
תוך שעות בודדות, חברים מגיבים. אחד משתף, אחת שולחת חיבור ב-DM, שלישי כותב 'נתפגש לקפה'. אין לחץ. יש זמינות.
קפה אמיתי. שיחה אמיתית. לא דמו, לא pitch - סתם שיחה של שני אנשים שעוזרים אחד לשני. הרבה ממה שקורה כאן נסגר ככה.
לקוח נסגר? מנטור מצוין? עובד חדש בצוות? את חוזרת לבית עם עדכון ופרגון לחבר שעזר. זה מה שמחזיק את המקום.
קבוצת ווטסאפ קטנה. שלוש מייסדות, ארבעה יזמים סדרתיים, חמישה ניצולי-אקזיט. הסכם פעולה אחד: נותנים כתף ולא מורידים.
אירוע פיזי ראשון, סלון בצפון תל אביב, 40 מגיעים. שלושה גיוסי-Seed מתחילים באותו ערב. הקרמה החלה לעבוד.
אחרי תשעה חודשי עבודה, כתבנו במשותף את 10 הכללים שמחזיקים את הבית. כל כלל הוא דבר שלמדנו בדרך, לא רעיון מהאוויר.
פתחנו את הטופס הפתוח. הצטרפו 60 חברים חדשים בחודש אחד. מפגשים חודשיים בחיפה, ירושלים ובאר שבע. נצרת מתחילה.
הבית מלא. הוא ימשיך להתרחב לאט, בקואופציה ובהסכמה. אנחנו לא בונים פלטפורמה. אנחנו ממשיכים לבנות בית.
קרנות, מאיצים ומותגים שמאמינים שאם יזמי הקהילה יצליחו - ישראל תצליח.
אם הסיפורים כאן מדברים אלייך, אם הקול הזה הוא הקול שלך - את כבר בבית. השאירי מייל ונחזור בתוך 3 ימים.
להיכנס הביתה